האם רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" באמת טובה ליבואנים?

רפורמת היבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל נכנסה לתוקף בינואר 2025, ומאז מורחבת בפעימות (יולי 2026, ינואר 2027). היא מאפשרת לייבא מוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים באירופה ללא אישור תקן ישראלי ומשנה את פני ענף הייבוא כולו. האם מה שטוב לרפורמה טוב גם ליבואנים עצמם? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת:

מהי רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"?

עד לרפורמה, מוצר שחל עליו תקן ישראלי רשמי לא יכול היה להיכנס לארץ בלי להוכיח שהוא עומד באותו תקן, גם אם הוא נמכר בחופשיות ברחבי אירופה. אבל הרפורמה שעוגנה בתיקון 19 לחוק התקנים (התשי"ג, 1953), יצרה מסלול חלופי: מוצר שעומד באסדרה האירופית שישראל אימצה יכול להיות מיובא, מיוצר ומשווק בישראל – מבלי לעבור את מסלול התקן הישראלי.

מאחורי המהלך עומד היגיון כלכלי פשוט. דרישות התקינה הייחודיות לישראל יצרו שוק סגור שבו מעט יבואנים גדולים החזיקו בקשר עם היצרנים, התחרות הייתה מוגבלת והמחירים גבוהים מאלה שבאירופה על אותם מוצרים ממש. פתיחת השוק לכל מי שיכול לרכוש מוצר שמשווק באירופה, נועדה להגדיל את מספר היבואנים, להרחיב את מגוון המוצרים ובכך להוריד מחירים לצרכן.

הנקודה הכי חשובה להבנה היא שהמסלול הזה מציע חלופה ולא החלפה. מסלול התקן הישראלי עדיין מתקיים במקביל, וכך מאפשר ליבואן לבחור באיזה מסלול להגיש ונושא באחריות לבחירה שלו.

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"

אילו פעימות ומוצרים נכנסים לתוקף ב-2026-2027?

הרפורמה נכנסה לתוקף בינואר 2025 ומוחלת מאז בהדרגה, כשבכל פעימה מצטרפות קבוצות תקנים נוספות. נכון להיום היא כבר חלה על חלק ניכר ממוצרי הצריכה שחל עליהם תקן ישראלי רשמי, כמו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, צעצועים, כלי אוכל וחומרי ניקוי.

בפעימה החמישית של הרפורמה שהתרחשה ביולי 2025, הצטרפו למוצרים אלה גם חומרים מסוכנים שחל עליהם ת"י 2302 לרבות מוצרי אירוסול, וציוד רפואי שחל עליו תקן רשמי כגון ת"י 60601.

פעימה שישית: יולי 2026

הפעימה השישית מ-1 ביולי 2026, הרחיבה את המסלול למעליות ולמגוון רחב של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ובכללם כלי עבודה חשמליים שחל עליהם ת"י 62841. עבור יבואני ציוד וכלי עבודה זו הפעימה המשמעותית ביותר עד כה.

פעימה שביעית: ינואר 2027

הפעימה השביעית שתיכנס ב-1 בינואר 2027, צפויה לכלול מגוון רחב במיוחד של תקנים בתחום ציוד הבנייה, ובכלל זה ציוד אינסטלציה כמו ברזים. פעימות רפורמת התקינה 2027 נוגעות לענף שלם שעד היום נשען כמעט כולו על תקינה ישראלית.

רגע, שני דברים חשובים לפניכם:

  1. השיוך לרפורמה נעשה לפי תקן ולא לפי קטגוריית מוצר, ולכן ייתכן ששני מוצרים מאותו ענף נמצאים בשלבים שונים. לכן בתהליך עמילות המכס, הבדיקה המעשית מתחילה תמיד מפרט המכס של המוצר, ממנו מאתרים את התקן שחל עליו ורק אז בודקים במנוע חיפוש התקנים של משרד הכלכלה אם ומתי הוא נכנס למסלול.
  2. כל הרשימות שנכללות תחת הרפורמה הן חלקיות וניתנת לשינוי.

איך הרפורמה משנה את תהליך היבוא ליבואן?

השינוי המרכזי הוא נקודת הבדיקה: במקום להוכיח עמידה בדרישות מול מעבדה מוסמכת לפני השחרור, היבואן מגיש הצהרה ומשחרר את הטובין בקלות – ואילו הבדיקה עצמה עוברת להתרחש בכפוף למערך ניהול סיכונים בנמל וגם בשלבים מאוחרים יותר, בשרשרת השיווק של המוצר.

מבחינה תפעולית, הרפורמה מאפשרת לשחרר את המשלוחים דרך קוד ייעודי בהצהרת הייבוא: קוד 65 הקובע שחרור על בסיס התאמה לאסדרה האירופית, לצד קודי רפורמת "לא עוצרים בנמל" וביניהם קוד 60 הקובע שחרור על בסיס הצהרת היבואן והחזקת תיק מוצר.

על פניו כל אלה מייעלים את תהליך הייבוא והופכים אותו לידידותי בהרבה. אלא שגם להתייעלות הברורה מאליה יש השלכות נסתרות על היבואנים – המרכזית שבהם היא האחריות המוחלטת לתקינות המוצר, שקובעת סדרה של תהליכים פנימיים שהיבואן מחויב בהם (כמו למשל בקרת איכות).

השלכות נוספות הן הצורך להחזיק בתיק מסודר לפרק זמן של שנים מטעמי ביקורת, המעיד על התקינות המלאה.

אילו מסמכים והצהרות נדרשים במסלול האירופי?

מסלול תקינה אירופית CE לא משחרר אתכם מחובת התיעוד. זהו מסלול שבו כל התיעוד מתויק ונשמר אצלכם במקום שייבדק בכניסה לארץ. הצהרת יבואן על בסיס אסדרה אירופית מחייבת שברשותכם תהיה הראיה שהמוצר אכן עומד באותה אסדרה שאומצה.

במילים פשוטות, זה אומר שעליכם לגבש תיק לכל מוצר, הכולל את הצהרת התאימות של היצרן והתיעוד הטכני שתומך בה, יחד עם סימון המוצר בהתאם לדרישות הסימון המתאימות.

בחלק מהמוצרים נדרשות גם בדיקות דגם, ובאחרים ישראל אימצה את האסדרה האירופית אך הותירה לצידה דרישות מחמירות יותר, כפי שקורה בחלק מחומרי הניקוי. במקרים כאלה עמידה באסדרה האירופית אינה סוף הסיפור, ולכן הבדיקה נעשית תמיד ברמת התקן הספציפי ולא ברמת הקטגוריה.

שימו לב גם לעניין הבא: סימון CE כשלעצמו מעיד על הצהרת היצרן, אבל לא בהכרח מעיד על התאמה לאסדרה הספציפית שישראל אימצה עבור אותו תקן רשמי. יבואן שמסתמך על הסימון בלבד, בלי לבדוק לאיזו אסדרה בדיוק הוא מצהיר, חשוף לסיכון גם אם המוצר תקין לחלוטין. כאן תוכלו לערוך השוואה מול המסלול המסורתי של אישור מכון התקנים על יבוא סחורה.

מה נותר מחוץ לרפורמה ואילו חסמים עדיין קיימים?

שלושה תחומים הוחרגו מהמסלול במפורש: מזון, רכב מנועי, ומוצרים ותהליכי עבודה בתחום כיבוי האש. עבורם הדרישות נשמרו במלואן.

מעבר להחרגות, קיימים שלושה חסמים מעשיים שכדאי להכיר:

  1. לא כל התקנים הרשמיים הצטרפו למסלול רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל. לכן מוצר שעדיין לא הגיע תורו נדרש למסלול הרגיל.
  2. בחלק מהמוצרים חלות דרישות מחמירות מאלו האירופאיות, כך שאימוץ האסדרה עדיין איננו אימוץ מלא בהכרח.
  3. קיימת ועדת חריגים שמוסמכת להוציא מוצרים מהמסלול, לקבוע להם דרישות מיוחדות או להוסיף חריגים מסוימים. לכן גם מוצר שנמצא היום במסלול, עשוי להימצא מחר תחת כלל אחר.

עדכון חשוב ליבואנים:

במהלך 2026 הכנסת אישרה את תיקון 21 לחוק התקנים, שפותח מסלול מקביל לפי האסדרה בארה"ב. מה שטוב לארה"ב טוב לישראל יהיה מבוסס על עיקרון דומה וכדאי לעקוב אחר התפתחויות חדשות בנושא.

כיצד עמיל מכס מסייע ליישום הרפורמה נכון?

רפורמת היבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל נתנה ליבואנים חופש וטווח פעולה רחב, אך גם העבירה אליהם את ההחלטה, האחריות המשפטית המוחלטת וכמובן שיקול הדעת ומשנה הזהירות. בנמל, אף אחד לא יאמר לכם אם המוצר שייך למסלול האירופאי: אתם מצהירים, המערכת מקבלת, ובהמשך הפרטים המדויקים יתבהרו. לא תמיד לטובת היבואן.

זו בדיוק הנקודה שבה קריטי להסתייע בעמיל מכס מנוסה: גורם מקצועי ובקיא מאוד שמסווג נכון את פרט המכס, יודע במדויק מהו התקן הרשמי שחל על המוצר והאם הוא כלול במסלול, איך וממתי. רק בסוף התהליך ניתן יהיה לקבוע את קוד היבואן שמופיע בהצהרת הייבוא – כאשר שימוש בקוד הלא נכון מהווה עבירה.

עמיל המכס מלווה ומכוון בנושא גם יבואנים וותיקים מאוד. כבר ראינו יבואנים שהניחו שהמוצר שלהם כלול, ולכן סימנו קוד לא תואם למסלול שגרם לבעיות מורכבות בהמשך. גם נתקלנו ביבואנים שהמשיכו מתוך הרגל במסלול הבדיקות המלא, למרות שהמוצר כבר נכנס לרפורמה, ומשלמים על תהליך מיותר שלא לצורך.

שירות עמילות המכס שלנו כולל גם בדיקת פטורים מאישור תקן על יבוא, במסלול שלישי ונפרד לחלוטין מהמסלולים האחרים שהוזכרו כאן.

אם חשוב לכם לוודא שאתם פועלים נכון בכל צעד, היכנסו לכתבה שלנו בנושא יבוא מסחרי – כך תעשו זאת נכון.

יובהר כי המידע במאמר כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני. רשימות הפעימות, ההחרגות והתקנים המשויכים למסלול מתעדכנות מעת לעת, ויש לאמת אותן מול מנוע חיפוש התקנים של משרד הכלכלה ומול עמיל מכס מוסמך לפני כל הזמנה.

מתכננים יבוא במסלול האירופי? אנחנו נדאג שתעשו את זה נכון

רפורמת היבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל חוסכת זמן וכסף ליבואנים שיודעים בדיוק לאיזה מסלול הם שייכים, ומייצרת חשיפה מסוכנת למי שאיננו בקיא בפרטים הקטנים.

אנחנו ב-IL Customs יודעים לומר לכם בתוך דקות אם המוצר שלכם כבר נכנס למסלול האירופי, איזה קוד תואם לו בהצהרת היבוא ומה צריך להיות בתיק המוצר שלכם, נוסף על מתן שירותי עמילות מכס מקצועיים ליבואנים מסחריים ופרטיים בכל הענפים. צרו איתנו קשר ונשמח ללוות גם אתכם.

שאלות נפוצות

לא. הסימון מעיד על הצהרת היצרן, אך המסלול מחייב עמידה באסדרה האירופית הספציפית שישראל אימצה עבור אותו תקן רשמי, לצד תיעוד תומך שנשמר אצל היבואן. לכן יש לבדוק לאיזו אסדרה בדיוק מצהירים, ולא להסתפק בסימון בלבד.

יש לבדוק את פרט המכס של המוצר, ולאתר לפיו את התקן הרשמי החל עליו. לאחר מכן יש לבדוק  במנוע חיפוש התקנים של משרד הכלכלה האם התקן משויך למסלול האסדרה האירופית ומאיזה מועד. השיוך נעשה לפי תקן, ולכן שני מוצרים דומים יכולים להיות כרגע בסטטוס נפרד לחלוטין.

לא. המסלול האירופי נוסף כחלופה, ומסלול התקן הישראלי ממשיך לפעול לצידו. היבואן בוחר את המסלול באופן אישי, ועליו לוודא שהתיעוד שברשותו תואם למסלול שבחר ולקוד שהוזן בהצהרת היבוא.

שניהם בנויים על אותו עיקרון של הסתמכות על אסדרה זרה במקום על התקן הישראלי, אך נשענים על מערכות דינים שונות: האסדרה האירופית מול האסדרה הפדרלית בארצות הברית. בשני המסלולים הוחרגו מזון, רכב מנועי וכיבוי אש והם לא צפויים להיכלל באף אחת מהרפורמות.

שיתוף המאמר ברשתות החברתיות: